גבולות הגיון
את בגוף שלי את בין הקירות שלי
את בין השתיקות השירים והעצב
את הגבול שלי לחיות או למות שלי
את המחוג שמכתיב לי את הקצב
היית בגשם איתי בשמיכות
ובימים שאהבנו פחות
אני לא עזבתי אותך לשנייה
את הסתיו שלי את כל העונות שלי
ושכבלילות לפעמים את הולכת
המנגינות שלי וכל המילים שלי
נופלות מגופי כמו עלים בשלכת
ואמרו כל דבר על חיי שירדה דעתי מעלי
אולי קצת שכחתי גבולות הגיון
ואני חושב קצת על הלב שלך
וכמה קרה לפעמים המתכת
בוקר ולילה עוברים בשעון שלי
ולא מאמין שנתת לי ללכת
ואני נשאר להמשיך לקוות
שכואב לך אולי לפחות
כמו שכואב לי מאז שעזבת
ורק אידיוט יחכה לך עכשיו
כשהגשם לא חס על פניו
חיכיתי לשמש שקצת תחמם
את בגוף שלי את בין הקירות שלי
את בין השתיקות השירים והעצב
את הגבול שלי לחיות או למות שלי
את המחוג שמכתיב לי את הקצב
היית בגשם איתי בשמיכות
ובימים שאהבנו פחות
אני לא עזבתי אותך לשנייה
את הסתיו שלי את כל העונות שלי
ושכבלילות לפעמים את הולכת
המנגינות שלי וכל המילים שלי
נופלות מגופי כמו עלים בשלכת
ואמרו כל דבר על חיי שירדה דעתי מעלי
אולי קצת שכחתי גבולות הגיון
ואני חושב קצת על הלב שלך
וכמה קרה לפעמים המתכת
בוקר ולילה עוברים בשעון שלי
ולא מאמין שנתת לי ללכת
ואני נשאר להמשיך לקוות
שכואב לך אולי לפחות
כמו שכואב לי מאז שעזבת
ורק אידיוט יחכה לך עכשיו
כשהגשם לא חס על פניו
חיכיתי לשמש שקצת תחמם
Gvulot higayon
At baguf sheli, at bein hakirot sheli,
At bein hashtikot hashirim vehaetzem,
At hagvul sheli lichyiot o lamut sheli,
At hamachot shemachtiv li et haketzev.
Hayit bageshem iti basmichot
Uveyamim sheahavnu pachot
Ani lo azavti otach leshniyah.
At hastav sheli, at kol ha’onot sheli
Ushchebalailot lif’amim at holechet
Hamanginot sheli vechol hamilim sheli,
Noflot megufi kmo alim bashalechet.
Ve’amru kol davar al chayai sheyardah da’ati me’alaye
Ulaye ktzat shacharti gvulot higayon.
Va’ani choshev kzat al halev shelach
Vekamah karah lifamim hamatechet
Boker velaylah ovrim basha’on sheli
Velo ma’amin shenatat li lalechet.
Va’ani nishar lehamshir lekavot
Sheko’ev lach ulaye legachot
Kmo sheko’ev li me’az she’azavt.
Verak idiot yechake lach achshav
Kshehageshem lo chas al panaye
Chikiti lashemesh shektzat techamem.
At baguf sheli, at bein hakirot sheli,
At bein hashtikot hashirim vehaetzem,
At hagvul sheli lichyiot o lamut sheli,
At hamachot shemachtiv li et haketzev.
Hayit bageshem iti basmichot
Uveyamim sheahavnu pachot
Ani lo azavti otach leshniyah.
At hastav sheli, at kol ha’onot sheli
Ushchebalailot lif’amim at holechet
Hamanginot sheli vechol hamilim sheli,
Noflot megufi kmo alim bashalechet.
Ve’amru kol davar al chayai sheyardah da’ati me’alaye
Ulaye ktzat shacharti gvulot higayon.
Va’ani choshev kzat al halev shelach
Vekamah karah lifamim hamatechet
Boker velaylah ovrim basha’on sheli
Velo ma’amin shenatat li lalechet.
Va’ani nishar lehamshir lekavot
Sheko’ev lach ulaye legachot
Kmo sheko’ev li me’az she’azavt.
Verak idiot yechake lach achshav
Kshehageshem lo chas al panaye
Chikiti lashemesh shektzat techamem.
Les frontières de la logique
Tu es dans mon corps, tu es entre mes murs,
Tu es dans mes silences, mes chants et mon chagrin,
Tu es ma frontière pour vivre ou mourir,
Tu es le geste qui me dicte la forme.
Tu étais sous la pluie avec moi, sous les couvertures,
Et les jours où nous nous sommes moins aimés,
Je ne t’ai pas quittée une seconde.
Tu es mon automne, tu es toutes mes saisons,
Et quand parfois tu marches pendant les nuits,
Mes mélodies et tous mes mots
Tombent de mon corps comme les feuilles lors de leur chute.
Ils ont tout dit sur ma vie, que j’ai perdu la raison.
Peut-être ai-je un peu oublié les frontières de la logique ?
Et je pense un peu à ton cœur
Et comme parfois le métal est froid.
Matin et nuit se succèdent sur mon horloge,
Et je ne peux croire que tu m’as laissé partir.
Mais je reste et je continue à espérer
Qu’au moins, peut-être, tu souffres
Comme je souffre depuis que tu es partie.
Seul un idiot t’attendra maintenant.
Parce que la pluie n’a pas épargné mon visage,
J’ai attendu le soleil qui me réchauffera un peu.
Tu es dans mon corps, tu es entre mes murs,
Tu es dans mes silences, mes chants et mon chagrin,
Tu es ma frontière pour vivre ou mourir,
Tu es le geste qui me dicte la forme.
Tu étais sous la pluie avec moi, sous les couvertures,
Et les jours où nous nous sommes moins aimés,
Je ne t’ai pas quittée une seconde.
Tu es mon automne, tu es toutes mes saisons,
Et quand parfois tu marches pendant les nuits,
Mes mélodies et tous mes mots
Tombent de mon corps comme les feuilles lors de leur chute.
Ils ont tout dit sur ma vie, que j’ai perdu la raison.
Peut-être ai-je un peu oublié les frontières de la logique ?
Et je pense un peu à ton cœur
Et comme parfois le métal est froid.
Matin et nuit se succèdent sur mon horloge,
Et je ne peux croire que tu m’as laissé partir.
Mais je reste et je continue à espérer
Qu’au moins, peut-être, tu souffres
Comme je souffre depuis que tu es partie.
Seul un idiot t’attendra maintenant.
Parce que la pluie n’a pas épargné mon visage,
J’ai attendu le soleil qui me réchauffera un peu.