שיר העגלון
אור של יום חיוור מפציע על גגות הבתים
ומזהיב הוא עננים שבמזרח
כמו תמיד יוצאים לדרך סוסתי ואני
לנוסע אנו שנינו מחכים
נו ואיך דהרנו פעם כסופה בדרכים
הגיצים התעופפו מן המסילה
והיום כבדו רגלינו ממרוצת השנים
וראשינו רכונים על האספלט
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
לרגלייך יש פרסות ברזל יפות מתמיד
עגלתינו כבר צבעתי מחדש, אך לשווא
כי המטרו כישף את כל הנוסעים
הוא חולף עטוף בבוהק של זהב
נו ואיך זה התרחש פתאום, הסבירי, ספרי
המטרו פשוט בלבל את החיים
כדי לרתום אותך כל בוקר במטרו החדש
אני נוסע מסוקולניקוב לפארק
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
אור של יום חיוור מפציע על גגות הבתים
ומזהיב הוא עננים שבמזרח
כמו תמיד יוצאים לדרך סוסתי ואני
לנוסע אנו שנינו מחכים
נו ואיך דהרנו פעם כסופה בדרכים
הגיצים התעופפו מן המסילה
והיום כבדו רגלינו ממרוצת השנים
וראשינו רכונים על האספלט
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
אור של יום חיוור מפציע על גגות הבתים
ומזהיב הוא עננים שבמזרח
כמו תמיד יוצאים לדרך סוסתי ואני
לנוסע אנו שנינו מחכים
נו ואיך דהרנו פעם כסופה בדרכים
הגיצים התעופפו מן המסילה
והיום כבדו רגלינו ממרוצת השנים
וראשינו רכונים על האספלט
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
לרגלייך יש פרסות ברזל יפות מתמיד
עגלתינו כבר צבעתי מחדש, אך לשווא
כי המטרו כישף את כל הנוסעים
הוא חולף עטוף בבוהק של זהב
נו ואיך זה התרחש פתאום, הסבירי, ספרי
המטרו פשוט בלבל את החיים
כדי לרתום אותך כל בוקר במטרו החדש
אני נוסע מסוקולניקוב לפארק
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
אור של יום חיוור מפציע על גגות הבתים
ומזהיב הוא עננים שבמזרח
כמו תמיד יוצאים לדרך סוסתי ואני
לנוסע אנו שנינו מחכים
נו ואיך דהרנו פעם כסופה בדרכים
הגיצים התעופפו מן המסילה
והיום כבדו רגלינו ממרוצת השנים
וראשינו רכונים על האספלט
את זקנה שלי, אוי חמודה שלי, הויסה
פנו דרך, זוזו כבר
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
גם אם מזדקנים אנו
עוד לא נפרדים אנו
את סוסה נאמנה
Shir ha’eglon
Or shel yom chiver maftzia al gagog habatim
Umazhiv hu ananim shebamizrach.
Kmo tamid yotzim laderech susati va’ani
Lenosea anu shneinu mechachim.
Nu ve’eich daharnu pa’am kasufa badrachim
Hagitzim hitofefu min hamesila
Veha’yom kavdu ragleinu mimerotza hashanim
Verosheinu rechunim al ha’asfalt.
At susa sheli oye, chamuda sheli …
Panu derech, zuzu kvar
Gam im mizdagnim anu,
Od lo nifradim anu,
At susa ne’emana.
Gam im mizdagnim anu,
Od lo nifradim anu,
At susa ne’emana.
Leraglayich yesh parsot barzel yafot matmid,
Eglateinu kvar tzavati mechadash,
Ach lashave ki hametro kishef et kol hanosim
Hu cholef atuf bevotak shel zahav.
Nu ve’eich ze hitrachesh pitom hasviri sapri,
Hametro pashut bilbel et hachayim,
Kedei lirtom otech kol boker bametro hechadash,
Ani nosea miSokonikov leParak.
At susa sheli …, chamuda sheli …
Or shel yom chadash maftzia al gagog habatim…
Or shel yom chiver maftzia al gagog habatim
Umazhiv hu ananim shebamizrach.
Kmo tamid yotzim laderech susati va’ani
Lenosea anu shneinu mechachim.
Nu ve’eich daharnu pa’am kasufa badrachim
Hagitzim hitofefu min hamesila
Veha’yom kavdu ragleinu mimerotza hashanim
Verosheinu rechunim al ha’asfalt.
At susa sheli oye, chamuda sheli …
Panu derech, zuzu kvar
Gam im mizdagnim anu,
Od lo nifradim anu,
At susa ne’emana.
Gam im mizdagnim anu,
Od lo nifradim anu,
At susa ne’emana.
Leraglayich yesh parsot barzel yafot matmid,
Eglateinu kvar tzavati mechadash,
Ach lashave ki hametro kishef et kol hanosim
Hu cholef atuf bevotak shel zahav.
Nu ve’eich ze hitrachesh pitom hasviri sapri,
Hametro pashut bilbel et hachayim,
Kedei lirtom otech kol boker bametro hechadash,
Ani nosea miSokonikov leParak.
At susa sheli …, chamuda sheli …
Or shel yom chadash maftzia al gagog habatim…
Le chant du cocher
La lumière d’un jour pâle perce sur les toits des maisons
Et dore des nuages à l’orient.
Comme d’habitude, nous partons en voyage, ma jument et moi,
Tous deux, nous attendons un passager.
Un fois, comme nous avons galopé comme le vent sur les chemins,
Les étincelles s’envolaient de la chaussée !
Mais aujourd’hui, nos pieds se sont alourdis au fil des ans
Et nos têtes penchent au-dessus de l’asphalte.
Tu es ma jument, hélas, mon trésor…
Dégagez la route, bougez,
Même si nous sommes déjà vieux,
Nous ne sommes pas encore séparés,
Tu es ma jument fidèle !
Même si nous sommes déjà vieux,
Nous ne sommes pas encore séparés,
Tu es ma jument fidèle !
Tu as de beaux fers à cheval aux pieds
J’ai déjà repeint notre voiture,
Mais en vain, car le métro a ensorcelé tous les voyageurs.
Il disparaît enveloppé d’une lueur dorée.
Où et comment cela se produit soudain, explique, raconte,
Le métro, c’est simple, complique la vie,
Afin de t’atteler chaque matin, par le nouveau métro,
Je voyage de Sokonikov à Parak.
Tu es ma jument, hélas, mon trésor…
La lumière d’un jour pâle perce sur les toits des maisons…
La lumière d’un jour pâle perce sur les toits des maisons
Et dore des nuages à l’orient.
Comme d’habitude, nous partons en voyage, ma jument et moi,
Tous deux, nous attendons un passager.
Un fois, comme nous avons galopé comme le vent sur les chemins,
Les étincelles s’envolaient de la chaussée !
Mais aujourd’hui, nos pieds se sont alourdis au fil des ans
Et nos têtes penchent au-dessus de l’asphalte.
Tu es ma jument, hélas, mon trésor…
Dégagez la route, bougez,
Même si nous sommes déjà vieux,
Nous ne sommes pas encore séparés,
Tu es ma jument fidèle !
Même si nous sommes déjà vieux,
Nous ne sommes pas encore séparés,
Tu es ma jument fidèle !
Tu as de beaux fers à cheval aux pieds
J’ai déjà repeint notre voiture,
Mais en vain, car le métro a ensorcelé tous les voyageurs.
Il disparaît enveloppé d’une lueur dorée.
Où et comment cela se produit soudain, explique, raconte,
Le métro, c’est simple, complique la vie,
Afin de t’atteler chaque matin, par le nouveau métro,
Je voyage de Sokonikov à Parak.
Tu es ma jument, hélas, mon trésor…
La lumière d’un jour pâle perce sur les toits des maisons…