מחול הפרשים
שחר כבר בקע מבין הכוכבים
ובכפרים נמים העדרים
גם מכבר יצאו שני פרשים
דוהרים על שני סוסים שחורים.
הפרשים גומאים ביחד מרחקים
וזיעה חמה כיסתה את הסוסים
אבל קדימה אך האל שבמרומים
לא יעצור את שני הפרשים.
אל ראש ההר הגיעו שני הפרשים
מזי רעב צמאים ועייפים
מנחל קל שתו ממים צוננים
ושוב יצאו לדרך רכובים
רוח סערה נושבת בעבים
עינהם התכסו אבק דרכים
אבל ליבם נחוש אלי היעדים
לא ישימו גבול למרחקים.
אל העמק שועטים מן הרכסים
חולפים ביעף במשעולי כפרים
מה אתמול נשאר מאחורי הפרשים
לקראת יום המחר המה רוכבים
הסופה תשקוטנה במרומי עבים
ובמדבר ירדו הדמדומים
אבל אי שם באופק שני הפרשים
ימשיכו עד קץ כל הימים.
שחר כבר בקע מבין הכוכבים
ובכפרים נמים העדרים
גם מכבר יצאו שני פרשים
דוהרים על שני סוסים שחורים.
הפרשים גומאים ביחד מרחקים
וזיעה חמה כיסתה את הסוסים
אבל קדימה אך האל שבמרומים
לא יעצור את שני הפרשים.
אל ראש ההר הגיעו שני הפרשים
מזי רעב צמאים ועייפים
מנחל קל שתו ממים צוננים
ושוב יצאו לדרך רכובים
רוח סערה נושבת בעבים
עינהם התכסו אבק דרכים
אבל ליבם נחוש אלי היעדים
לא ישימו גבול למרחקים.
אל העמק שועטים מן הרכסים
חולפים ביעף במשעולי כפרים
מה אתמול נשאר מאחורי הפרשים
לקראת יום המחר המה רוכבים
הסופה תשקוטנה במרומי עבים
ובמדבר ירדו הדמדומים
אבל אי שם באופק שני הפרשים
ימשיכו עד קץ כל הימים.
Machol haparashim
Shachar kvar baka mivein hakochavim
Uvakfarim namim ha’adarim
Gam mikvar yatzu shnei parashim
Doharim al shnei susim shchorim.
Haparashim gom’im beyachad merachkim
Vze’ah chamah kistah et hasusim
Aval kadimah ach haEl shebamromim
Lo yatzor et shnei haparashim.
El rosh hahar hegiu shnei haparashim
Meze raav tzme’im vaayefim
Menachal kal shatu mimayim tzonenim
Veshuv yatzu laderech rechovim
Ruach seara noshevet be’avim
Einehem hitkasu avak drachim
Aval libam nachush elai haye’adim
Lo yasimu gvul lamerchakim.
El haemek shoatim min harchasim
Cholfim bi’af bemisholei kfarim
Ma etmol nishar meachorei haparashim
Likrat yom hamachar hemah rochvim
Hasufa tishkotnah bimromei avim
Uvamidbar yardu hadmidumim
Aval ei sham ba’ofek shnei haparashim
Yamshichu ad ketz kol hayamim.
Shachar kvar baka mivein hakochavim
Uvakfarim namim ha’adarim
Gam mikvar yatzu shnei parashim
Doharim al shnei susim shchorim.
Haparashim gom’im beyachad merachkim
Vze’ah chamah kistah et hasusim
Aval kadimah ach haEl shebamromim
Lo yatzor et shnei haparashim.
El rosh hahar hegiu shnei haparashim
Meze raav tzme’im vaayefim
Menachal kal shatu mimayim tzonenim
Veshuv yatzu laderech rechovim
Ruach seara noshevet be’avim
Einehem hitkasu avak drachim
Aval libam nachush elai haye’adim
Lo yasimu gvul lamerchakim.
El haemek shoatim min harchasim
Cholfim bi’af bemisholei kfarim
Ma etmol nishar meachorei haparashim
Likrat yom hamachar hemah rochvim
Hasufa tishkotnah bimromei avim
Uvamidbar yardu hadmidumim
Aval ei sham ba’ofek shnei haparashim
Yamshichu ad ketz kol hayamim.
La danse des cavaliers
L’aube pointe déjà entre les étoiles,
Dans les villages dorment les troupeaux.
Depuis longtemps, deux cavaliers sont partis,
Ils galopent sur deux chevaux noirs.
Les cavaliers filent ensemble et s’éloignent,
Une sueur chaude recouvre les chevaux,
Mais ils vont de l’avant et le Dieu très haut
N’arrêtera pas les deux cavaliers.
Deux cavaliers sont arrivés du haut de la montagne,
Affamés, assoiffés et exténués,
Ils ont bu l’eau froide d’un petit ruisseau
Et de nouveau, ils sont repartis en chevauchant.
Un vent de tempête souffle dans les nuages,
Les yeux sont couverts de la poussière du chemin
Mais leur cœur est fixé sur leur but,
Peu importe la distance à parcourir.
Des crêts, ils trottinent vers la vallée,
Ils passent en hâte par les villages,
Qu’est-il resté d’hier derrière les cavaliers ?
Ils galopent vers demain.
La tempête se calmera dans le ciel,
Dans le désert, le crépuscule descendra,
Mais quelque part, à l’horizon,
Ils continueront jusqu’à la fin des temps.
L’aube pointe déjà entre les étoiles,
Dans les villages dorment les troupeaux.
Depuis longtemps, deux cavaliers sont partis,
Ils galopent sur deux chevaux noirs.
Les cavaliers filent ensemble et s’éloignent,
Une sueur chaude recouvre les chevaux,
Mais ils vont de l’avant et le Dieu très haut
N’arrêtera pas les deux cavaliers.
Deux cavaliers sont arrivés du haut de la montagne,
Affamés, assoiffés et exténués,
Ils ont bu l’eau froide d’un petit ruisseau
Et de nouveau, ils sont repartis en chevauchant.
Un vent de tempête souffle dans les nuages,
Les yeux sont couverts de la poussière du chemin
Mais leur cœur est fixé sur leur but,
Peu importe la distance à parcourir.
Des crêts, ils trottinent vers la vallée,
Ils passent en hâte par les villages,
Qu’est-il resté d’hier derrière les cavaliers ?
Ils galopent vers demain.
La tempête se calmera dans le ciel,
Dans le désert, le crépuscule descendra,
Mais quelque part, à l’horizon,
Ils continueront jusqu’à la fin des temps.