קוראים לנו ללכת
שוב רועם בכבישים מצעדינו
ומגביר התרמיל טילטוליו.
שוב העמק נפרש לצידנו
והרכס - נישא מעליו.
אך אשרי שצעד עימנו
ויכול לשניהם - ברגליו!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות
ונסו הגשמים והשלכת.
ואלף מזמורים במימיות ובגרונות,
קוראים, קוראים לנו ללכת!!
שוב כאז, כבירים הם המים
הגמועים בסתרי חניות.
שוב, כאז, משגעים את העין
הדשאים בעמקי גאיות.
כי פי שבע ארצי נפלאה היא
למודד את יפיה - בפסיעות!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...
שוב גם נגבה פרצו, גם גלילה,
כל צבאות האביב, פרחחים!
שוב תמימות הרקיע הכחילה
וה"חברה" עוברים בדרכים
וחוזרים על הזמר חלילה -
והולכים, והולכים, והולכים!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...
שוב רועם בכבישים מצעדינו
ומגביר התרמיל טילטוליו.
שוב העמק נפרש לצידנו
והרכס - נישא מעליו.
אך אשרי שצעד עימנו
ויכול לשניהם - ברגליו!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות
ונסו הגשמים והשלכת.
ואלף מזמורים במימיות ובגרונות,
קוראים, קוראים לנו ללכת!!
שוב כאז, כבירים הם המים
הגמועים בסתרי חניות.
שוב, כאז, משגעים את העין
הדשאים בעמקי גאיות.
כי פי שבע ארצי נפלאה היא
למודד את יפיה - בפסיעות!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...
שוב גם נגבה פרצו, גם גלילה,
כל צבאות האביב, פרחחים!
שוב תמימות הרקיע הכחילה
וה"חברה" עוברים בדרכים
וחוזרים על הזמר חלילה -
והולכים, והולכים, והולכים!
כי צחוק פרחי הבר כבר מתגלגל במדרונות...
Korim lanu lalechet
Shuv roim bakvishim mitzadeinu
Umagbir hatarmil tiltulav
Shuv haemek nifras letzideinu
Veharechev nissah mealav
Ach ashrei shetzaad umadeinu
Veiachal lishneihem bereglav.
Ki tzchok pirchei habar
Kvar mitgagel bamidronot
Venassu hagshamim vehashalechet
Ve'elef mizmorim bemeimiot ubagronot
Korim, korim lanu lalechet.
Shuv keaz kabirim hem hamaim
Hagmuim bessitrei chanaiot
Shuv kaaz meshagim et haain
Hadshaim beimkei geaiot
Ki pi sheva artzi niflaah hi
Hamoded et iofiah bifssiot.
Ki tzchok pirchei habar...
Shuv gam negba portzu gam galila
Kol tzivot haaviv pirchachim
Shuv tmimut horakea hikchila
Vechachevre ovrim badrachim
Vechazrim al hazemer chalila
Ve olchim, ve olchim, ve olchim.
Ki tzchok pirchei habar...
Shuv roim bakvishim mitzadeinu
Umagbir hatarmil tiltulav
Shuv haemek nifras letzideinu
Veharechev nissah mealav
Ach ashrei shetzaad umadeinu
Veiachal lishneihem bereglav.
Ki tzchok pirchei habar
Kvar mitgagel bamidronot
Venassu hagshamim vehashalechet
Ve'elef mizmorim bemeimiot ubagronot
Korim, korim lanu lalechet.
Shuv keaz kabirim hem hamaim
Hagmuim bessitrei chanaiot
Shuv kaaz meshagim et haain
Hadshaim beimkei geaiot
Ki pi sheva artzi niflaah hi
Hamoded et iofiah bifssiot.
Ki tzchok pirchei habar...
Shuv gam negba portzu gam galila
Kol tzivot haaviv pirchachim
Shuv tmimut horakea hikchila
Vechachevre ovrim badrachim
Vechazrim al hazemer chalila
Ve olchim, ve olchim, ve olchim.
Ki tzchok pirchei habar...
On nous appelle pour partir
De nouveau nos marches parcourent les chemins,
Et le sac augmente le fardeau.
De nouveau la vallée s’étend à nos côtés
Et la crête s’élève au-dessus.
Mais heureux celui qui marche avec nous
Et c’est possible pour eux deux – à pieds !
Car déjà le rire des fleurs sauvages circule sur les versants,
Les pluies et la chute des feuilles se hasardent.
Mille chants dans nos gourdes et dans nos gorges,
Appellent, nous appellent pour partir.
De nouveau comme jadis, elles sont grandioses
Les eaux absorbées dans des endroits secrets.
De nouveau comme jadis, elles émerveillent l’œil,
Les herbes dans les vallées profondes.
Car mon pays est sept fois merveilleux,
Mesure sa beauté lors des marches à pieds.
Car déjà le rire des fleurs sauvages…
De nouveau, au Sud comme en Galilée, s’étendent
Toutes les armées du printemps – des polissons !
De nouveau, le ciel pur bleuit
Et la « compagnie » passe par les chemins,
Reprend la mélodie de sa flûte –
Puis va, va, va !
Car déjà le rire des fleurs sauvages…
De nouveau nos marches parcourent les chemins,
Et le sac augmente le fardeau.
De nouveau la vallée s’étend à nos côtés
Et la crête s’élève au-dessus.
Mais heureux celui qui marche avec nous
Et c’est possible pour eux deux – à pieds !
Car déjà le rire des fleurs sauvages circule sur les versants,
Les pluies et la chute des feuilles se hasardent.
Mille chants dans nos gourdes et dans nos gorges,
Appellent, nous appellent pour partir.
De nouveau comme jadis, elles sont grandioses
Les eaux absorbées dans des endroits secrets.
De nouveau comme jadis, elles émerveillent l’œil,
Les herbes dans les vallées profondes.
Car mon pays est sept fois merveilleux,
Mesure sa beauté lors des marches à pieds.
Car déjà le rire des fleurs sauvages…
De nouveau, au Sud comme en Galilée, s’étendent
Toutes les armées du printemps – des polissons !
De nouveau, le ciel pur bleuit
Et la « compagnie » passe par les chemins,
Reprend la mélodie de sa flûte –
Puis va, va, va !
Car déjà le rire des fleurs sauvages…
En cercle